אין לו בטחון עצמי

הוא יפה, מוכשר מאוד, כולם מתפעלים ממנו - אבל הוא... חסר בטחון.
אנחנו מעודדים אותו, מעניקים אהבה בשפע - אבל הוא... חסר בטחון.
החדר שלו מלא במשחקים , גם ריהוט חדש - אבל הוא... חסר בטחון
הוא לבוש לפי צו- האופנה, ועבורנו הוא נסיך - אבל הוא...חסר בטחון.

ביטחון עצמי פשוטו כמשמעו- האדם בוטח בעצמו. אחד התנאים למימוש וגיבוש הביטחון העצמי הוא יצירת תנאי סביבה המתאימים לצמיחה, הבאים לידי ביטוי, קודם כל, בתהליך התקשרות בריא, בתא יציב וקבוע בו תתקיים תקשרות מזינה על בסיס של חום ומגע, אהבה, התפעלות, הבעת רגשות ועידוד. גם שמירה על גופו ונפשו. גם השקעה בצרכיו המשתנים. גם משחק, למידה, וטיפוח כישרונו המיוחד. גם קניות ורכישות. גם הצבת גבולות. 

אלא, שמסתבר שהילד רוצה להתנסות בהישג עצמי שלו.
אם הוא נולד יפה - זהו אינו הישג עצמי,
אם משפחתו עשירה - זהו אינו הישג עצמי,
אם מסדרים לו יחסים חברתיים - זהו אינו השיג עצמי,
אם מכילים אותו יתר על המידה בשל קשייו ביומיום - זהו אינו הישג עצמי,
אם הולכים להגן עליו ולצעוק על הגננת שכעסה עליו ובצדק - זהו אינו הישג עצמי,
ואם הוא מקבל תשומת-לב יתרה על דבר לא מוצדק - הוא אינו רוכש בטחון.

הורים שואלים בפליאה- "מה, להגיד לו שהציור שלו אינו יפה" ?
זה יהרוס אותו. גם כך אינו מחזיק מעצמו?!
מסכימה. לא כך מגיבים. אך גם לא יוצאים במחול.

דוגמא:
ילד מצייר לפי בקשתי ציור דמות. כשמסיים לצייר, הוריו מתפעליםםםםם.
אני שואלת אותו – האם אתה מרוצה ממה שיצא לך?
הילד - לא.
ההורים מתערבים: "למה, תראה איזה יופי, יצא לך מדהים, אתה מוכשר וואוו"
אני ממשיכה - מה היית רוצה לתקן בציור כדי שתהיה מרוצה ממנו?
הילד - הפנים יצאו לי גדולות מידי.
אני - תרצה למחוק ולתקן?
הילד - כן.
הילד מתקן את הציור (לוקח זמן רב יחסית...אך מה לא עושים בשביל בטחון בתוצר).
אני - אתה מרוצה עכשיו?
הילד - כן.
אני - אני מתפעלת מיכולת הניתוח שלך. ידעת בדיוק מה מפריע לך. ואיזו סבלנות היתה לך לתקן, כך שבסוף תאהב את מה שאתה עושה. 

 הילד יצא מרוצה מאוד מעצמו, אף כי לא אמרתי מה דעתי על הציור שלו.