קימים 5 סוגי טעמים: מתוק, מלוח, חמוץ, אוממי, ומר. כל טעם מתפענח באיזור אחר של הלשון. אגב, חריף - איננו טעם, אלא שילוב של ריח עם תחושת חום. חוש הטעם תורם חלקית למה שמרגיש לנו "טעים", הריח, הראייה, המרקם (גם חום או קור) משפיעים מאוד על החויה.

רגישות יתר טעמית

רגישות טעמית באה לידי ביטוי בצמצום מגוון המאכלים שאוכלים. הרגישים מסרבים לטעום מאכלים, נוצמדים למוכר.  הם נזהרים מטעם חמצמץ והעגבניה מיצגת טעם זה (אם כי לעיתים קימת הסכמה לאכול עגבניות שרי מתוקות) . טעם מר- לא בא בחשבון.  קימת סבירות גבוהה למשיכה לפחמימות ולסוכרים. כשילד בררן באוכל נבדוק שלושה חושים: חוש טקטילי, חוש ריחי, וחוש טעמי.  


חסר בתחושה לטעם

חסר בתחושה גורם לחיפוש אחר טעמים עזים- מרים, חמוצים. ילדים ישמחו לטעום בירה מרירה, קפה, עלים של עצים, צמחי תבלין, גבינות עם ריח עז. קימים גם מקרים קיצוניים בהם ילדים יטעמו בדלי סגריות ממאפרה, פירות רקובים.  הסכנה היא  הרעלת קיבה.