החוש הפרופריוצפטיבי
החוש הפרופריוצפטיבי מספק מידע למוח על מיקום אברי הגוף. הוא קולט גריה מהשרירים, הגידים והמפרקים ולכן הוו נקרא גם התחושה העמוקה של הגוף. המוח מקבל מידע שוטף היכן מצוי כל איבר ביחס לאיבר אחר בגוף,וביחס לסביבה, וכמה כוח יש להפעיל כדי לבצע פעולה, למשל, אחיזת עפרון, הנחת צלחת על שולחן, לחיצת יד. גם אם איננו זזים, החוש עובד. ואם לא, זה יחשב כאי-ויסות פרופריוצפטיבי.
חסר בחוש הפרופריוצפטיבי
דמיינו שאתם לובשים כפפות עבות במיוחד, ומנסים לכתוב. אני מניחה שקשה לעצב את האותיות ולכן הן לא אחידות ואולי גדולות. עכשיו לכו לשטוף כלים עם הכפפות האלה- אחזו בכוס, אתם מרגישים? לא. אתם בודאי לוחצים חזק יותר, וכך הכוס מחליקה מהיד. עתה, לכו לסגור את הדלת. היא נטרקה? ניסתם לחבק עם הכפפות האלה? הנחתם את היד, ולא הרגשתם כלום, אז הפעלתם כוח, ועכשיו יש תלונות שזה כואב. כשהשרירים, הגידים והמפרקים "לובשים כפפות עבות", אז אנחנו לא מרגישים. כתיקון, אנו נעים - זו היפראקטיביות פרופריוצפטיבית.
צורך בתנועה יוכל להיות גם בתוך חלל הפה
רגישות יתר פרופריוצפטיבית
אני יוצאת עם ילדתי לטיול, אוחזת בידה, והיא כועסת, "אמא, את מכאיבה לי, את לוחצת לי את היד". אני? בקושי נגעתי בך. אנחנו חוזרות הבית, ומתיישבות לאכול "אוף הכסא ליהזה, ממש לא נוח, אני רוצה לשבת על כסא מחשב שלי". מה זה הפינוק הזה, ולמה קיטורים על כל דבר? "אבל הכיסא לא נוח" אנחנו אוכלות ומשוחחות - "אני לא רוצה ללכת לשיעור ספורט איני שונאת כדור". רגישות בחוש הפרופריוצפטיבי מזכיר במעט התנהגות של ילד עם טונוס שרירים נמוך, זה נראה לנו כמו "פינוק", אך למעשה, לחץ על השריר גורם לאי-נוחות.
החוש הפרופריוצפטיבי
החוש הפרופריוצפטיבי מספק מידע למוח על מיקום אברי הגוף. הוא קולט גריה מהשרירים, הגידים והמפרקים ולכן הוו נקרא גם התחושה העמוקה של הגוף. המוח מקבל מידע שוטף היכן מצוי כל איבר ביחס לאיבר אחר בגוף,וביחס לסביבה, וכמה כוח יש להפעיל כדי לבצע פעולה, למשל, אחיזת עפרון, הנחת צלחת על שולחן, לחיצת יד. גם אם איננו זזים, החוש עובד. ואם לא, זה יחשב כאי-ויסות פרופריוצפטיבי.
חסר בחוש הפרופריוצפטיבי
דמיינו שאתם לובשים כפפות עבות במיוחד, ומנסים לכתוב. אני מניחה שקשה לעצב את האותיות ולכן הן לא אחידות ואולי גדולות. עכשיו לכו לשטוף כלים עם הכפפות האלה- אחזו בכוס, אתם מרגישים? לא. אתם בודאי לוחצים חזק יותר, וכך הכוס מחליקה מהיד. עתה, לכו לסגור את הדלת. היא נטרקה? ניסתם לחבק עם הכפפות האלה? הנחתם את היד, ולא הרגשתם כלום, אז הפעלתם כוח, ועכשיו יש תלונות שזה כואב. כשהשרירים, הגידים והמפרקים "לובשים כפפות עבות", אז אנחנו לא מרגישים. כתיקון, אנו נעים - זו היפראקטיביות פרופריוצפטיבית.
צורך בתנועה יוכל להיות גם בתוך חלל הפה
רגישות יתר פרופריוצפטיבית
אני יוצאת עם ילדתי לטיול, אוחזת בידה, והיא כועסת, "אמא, את מכאיבה לי, את לוחצת לי את היד". אני? בקושי נגעתי בך. אנחנו חוזרות הבית, ומתיישבות לאכול "אוף הכסא ליהזה, ממש לא נוח, אני רוצה לשבת על כסא מחשב שלי". מה זה הפינוק הזה, ולמה קיטורים על כל דבר? "אבל הכיסא לא נוח" אנחנו אוכלות ומשוחחות - "אני לא רוצה ללכת לשיעור ספורט איני שונאת כדור". רגישות בחוש הפרופריוצפטיבי מזכיר במעט התנהגות של ילד עם טונוס שרירים נמוך, זה נראה לנו כמו "פינוק", אך למעשה, לחץ על השריר גורם לאי-נוחות.
החוש הפרופריוצפטיבי
החוש הפרופריוצפטיבי מספק מידע למוח על מיקום אברי הגוף. הוא קולט גריה מהשרירים, הגידים והמפרקים ולכן הוו נקרא גם התחושה העמוקה של הגוף. המוח מקבל מידע שוטף היכן מצוי כל איבר ביחס לאיבר אחר בגוף,וביחס לסביבה, וכמה כוח יש להפעיל כדי לבצע פעולה, למשל, אחיזת עפרון, הנחת צלחת על שולחן, לחיצת יד. גם אם איננו זזים, החוש עובד. ואם לא, זה יחשב כאי-ויסות פרופריוצפטיבי.
חסר בחוש הפרופריוצפטיבי
דמיינו שאתם לובשים כפפות עבות במיוחד, ומנסים לכתוב. אני מניחה שקשה לעצב את האותיות ולכן הן לא אחידות ואולי גדולות. עכשיו לכו לשטוף כלים עם הכפפות האלה- אחזו בכוס, אתם מרגישים? לא. אתם בודאי לוחצים חזק יותר, וכך הכוס מחליקה מהיד. עתה, לכו לסגור את הדלת. היא נטרקה? ניסתם לחבק עם הכפפות האלה? הנחתם את היד, ולא הרגשתם כלום, אז הפעלתם כוח, ועכשיו יש תלונות שזה כואב. כשהשרירים, הגידים והמפרקים "לובשים כפפות עבות", אז אנחנו לא מרגישים. כתיקון, אנו נעים - זו היפראקטיביות פרופריוצפטיבית.
צורך בתנועה יוכל להיות גם בתוך חלל הפה
רגישות יתר פרופריוצפטיבית
אני יוצאת עם ילדתי לטיול, אוחזת בידה, והיא כועסת, "אמא, את מכאיבה לי, את לוחצת לי את היד". אני? בקושי נגעתי בך. אנחנו חוזרות הבית, ומתיישבות לאכול "אוף הכסא ליהזה, ממש לא נוח, אני רוצה לשבת על כסא מחשב שלי". מה זה הפינוק הזה, ולמה קיטורים על כל דבר? "אבל הכיסא לא נוח" אנחנו אוכלות ומשוחחות - "אני לא רוצה ללכת לשיעור ספורט איני שונאת כדור". רגישות בחוש הפרופריוצפטיבי מזכיר במעט התנהגות של ילד עם טונוס שרירים נמוך, זה נראה לנו כמו "פינוק", אך למעשה, לחץ על השריר גורם לאי-נוחות.