מדוע חשוב להקנות מושגים לילדינו?
מה הבעיה בלדבר במחוות, בתנועות ידיים, או לומר בקצרה - "תביא לי את זה משם".
תשובה - זה מגביל את יכולת החשיבה, את יכולת ההבעה, ופוגע בסופו של דבר בדימוי העצמי.
אם הילד אינו מובן, הוא מתוסכל.
דמיינו ארון מלא בגדים, שהכניסו אליו הכל כולל הכל. בכל מדף ימצאו - מעיל, תחתונים, גרבים, חולצה קצרה, סוודר, כובע, בגדי בי"ס, מכנס ג'ינס, בגד ים, וכו, בנוסף, יהיו בו בגדים שקטנים/גדולים עלינו או שאנחנו לא אוהבים, כמה בעיות יעלו במהרה:
1. הארון יתפוצץ מתכולתו (עומס חזותי)
2.יקח זמן למצוא בגד שרוצים (בעיות שליפה, אך גם תסכול רב)
3.יהיה קשה לזכור את כל הבגדים שברשותנו (אי יעילות)
4. נתעייף ממלאכת החיפוש ( נמנע, אולי נצמד לבגד אחד )
כשהעולם מאורגן, ומובן לנו - יכולת ההסתגלות שלנו טובה יותר.
כדאי לאמן את עצמנו ואת ילדינו להשתמש במושגים מדויקים, כי אז חשיבתנו הופכת בהירה וממוקדת יותר. לכן אנו משווים וממיינים - גדול-קטן, ארוך-קצר, לבן-שחור, בי"ס - יציאה, נוח- לא נוח, חורף- קיץ ,וכו. המיון ונתינת השם - הם כלי ארגון המסייעים לנו לזכירה, לשליפה, וליעילות. זו הסיבה שטורחים כל כך לאמן הילדים בגן בכלילת מחלקות - כלי כתיבה, מכשירים, רהיטים, ועוד. בדרך זו מאמנים את הילד להבין את היחסים בין השלם וחלקיו. כמו ברכישת הקריאה - תבנית מילה מול הצלילים/האותיות שמרכיבים אותה.
ראובן פוירשטיין מצא רשימת פגמים בחשיבה, אחד מהם, תפיסה מעורפלת. זה מצב בו ננסה לראות כשיש ערפל, מבינים בערך, אך לא במדויק. קשה להגדיר, קשה לסכם, קשה להשוות ולמיין, קשה להבין יחסים. אז מה עושים? מארגנים פעילות שבה התפיסה המעורפלת תחשף, ומנסים בעזרת תווך להביא לשינוי בתפיסה. הסרטון מדגים תהליך תווך לילדה בכיתה ב' שתפיסתה מעורפלת ושאוצר המושגים שלה דל.