"לא לשדוד את הקושי"
כהורים, אנו נתקלים לא פעם במצב בו הילדים מתוסכלים. לרוב, אנו ממהרים לעזור להם, לסדר את המצב עבורם, כדי שלא יחושו כאב . זו אינסטינקט, אנו עושים את זה מבלי לחשוב. אנו ממהרים להסביר, להרגיע, להציע פתרונות, ולקחת אחריות על תסכולו או אי הצלחתו של הילד. הקושי הגדול שלנו זה, לעמוד רגע בצד. להבדיל ביננו לבין ילדינו. זה לא אומר להתעלם, אלא להקשיב, לגלות אמפטיה, לחבק, לשתף - "זה ממש מתסכל להיות במצב הזה". כלומר, לאפשר לילד לחוות מאמץ, כישלון, קושי, כדי שיתאמן בהכלתו, בהצעת פתרונות, ביוזמה לתיקון, בהרגעה עצמית. כך יזכה לתחושת מסוגלות ולבניית בטחון עצמי. במילים אחרות, אם אנו רוצים לסייע לילד לרכוש בטחון עצמי, עלינו לזוז מעט מהפריים.