תחום הוויסות-החושי מתמזג עם בעיות רגשיות, עם לקויות למידה, עם בעיות קשב, ועם בעיות התנהגות. לרוב, עובר זמן, עד שהורה מבין שילדו סובל מבעיות בוויסות-חושי. אני הייתי מבקשת להפוך את סדר הבדיקות - קודם לבדוק את תחום הוויסות-החושי, אח"כ את התחום הרגשי, הלימודי, והחברתי.
מדוע?
כי תינוק שנולד חווה בעיקר תחושות. הוא עדין אינו פעיל מחשבתית.
איך נסביר שתינוק אחד צורח כשמפשיטים אותו לקראת מקלחת, ותינוק אחר נהנה? איך נסביר שתינוק אחד חייב לאכול מיד כשהוא רעב ולא מסוגל להמתין שניה, אחרת הוא צורח וקשה להרגיעו, לעומת תינוק אחר שיכול להמתין בסבלנות?
איך נסביר שתינוק אחד נהנה מטיול בעגלה ובנסיעה ברכב, ותינוק אחר צורח מאותן פעולות?
השונות הזו מקורה, ביכולת המוח לווסת את חושיו.
כמה חושים לאדם? יותר מחמישה!
אתן דוגמא לקושי שמקורו בוויסות-חושי:הורה אוחז את ילדו ומקפיצו באוויר, הילד מתגלגל מצחוק, מחייך, עיניו בורקות – נעים לו. מצב נורמלי.אך אם הילד יצרח, יבהל בצורה מוגזמת, ולא יתרגל למשחק האוניברסלי הזה, נחשוד ברגישות-יתר בחוש הוסטיבולרי.קים גם מצב הפוך, שילד לא יוכל להשאר במצב סטטי, למשל, לשכב בנינוחות במיטתו, מבלי שמנדנדים אותו בחזקה, מקפיצים ומסובבים אותו באוויר, עוד ועוד ועוד. במצב זה נחשוד בחסר-תחושה בחוש הוסטיבולרי. בתהליך האבחון אני בודקת את שבעת החושים, ומבררת איזה חוש נמצא מווסת, איזה חוש נמצא ברגישות-יתר, ואיזה חוש נמצא בחסר-תחושה.
כך נבנה פרופיל חושי לילד /למבוגר, המסייע לי בהתאמת טיפול מדויק עבורו.