לאחר שיחת טלפון עם אם שהגיעה לאבחון, אני מתרגשת. זה לא חדש לי שהתרגילים מסייעים לקידום הילד, אך בכל פעם אני מופתעת עד כמה. לאחר עבודה מאומצת של ההורים, כחודש וחצי בלבד לאחר קבלת ממצאי האבחון וההדרכה, הם מצליחים לחולל שינוי מהותי בילדם:
זה הילד שלא הפסיק לזוז ונשלח לנוירולוג,
זה הילד שנמנע מלפתוח ספר ולקרוא,
זה בילד שהתלונן על כל דבר, והאשים את סביבתו בקשייו ,
זה הילד שהתנגד להתלבש בעצמו,
זה הילד שכתב ידו היה גדול, ללא רווחים בין מילים,
זה הילד שרמת הקשב שלו היתה נמוכה.
התרגול בבית חיזק את הקשר בין ההורים לילד. עד כה לא הבינו מדוע מתנהג כך, מדוע מתקשה, מדוע יש תלונות עליו. חשבו שהוא עצלן. כיום זה מובן, ולכן רמת הבהלה ירדה, ורמת הביקורת פחתה. הילד חש תחושת מסוגלות, הוא לומד את עצמו, מכיר את צרכיו, כבר אינו חש טיפש. וכל זה...לאחר כחודש וחצי בלבד!!!!
ההורים מתארים עבודה קשה ואינטנסיבית, מעייפת ומאמצת עד מאוד.
קשה שלב בסדר יומם הצפוף תרגילים כה רבים,
אך הם מעידים כי המאמץ שווה ללא ספק!!!