רגישות לרעש מכבידה על יכולת ההקשבה, והקשבה היא פעולה אקטיבית ומאמצת מאוד. לכן הסברים ארוכים, מבחינת הרגישים לרעש , נחשבת "חפירה". הורה יכול למצוא עצמו מדבר עם ילדו על ענין חשוב, וזה, מבטא חוסר שקט, עיניו רצות לכל עבר, ומסמנות- די. לא יכול להקשיב יותר.
אני ממליצה להכין את הילד מראש להקשבה - "חשוב לי לומר לך דבר חשוב, זה יקח לי 7 ד' - האם פנוי להקשבה? " יתכן ויאמר "לא". נוכל להשיב - "בסדר, תאמר לי כשאתה פנוי , כי חשוב לי שתקשיב".
ילדים שואלים "מתי נגיע?", וחוזרים על השאלה שוב ושוב. אפשר לתת שעון, להסביר על המחוגים. להכין את הילד שיש לנו נסיעה של שעה, שנעשה עצירה אחרי חצי שעה, ולתת לו להיות אחראי על הזמן.